<h1>ארחות חיים ליקוטים מספר הכפרות סימן כ"ד</h1>
<h2>דף טו:</h2>
המוציא שם רע על חבירו קשה כמו נואף שנאמר ויסרו אותו וענשו אותו. המלשין את חברו משניאו לפני השר ומתעולל עליו לקחת ממונו וממית חברו בעוני על כן ישלם לו מלשינותו ויהיה לו לעבד ויבקש ממנו מחילה לפני כל בני ביתו וראה כמה עבירות עשה זה שלמד השר לקחת ממון ישראל. וא"ר שמעון מ"ד מה יתרון לבעל הלשון כי המלשין אין לו רפואה אם לא שישיב למי שהפסיד כפלים ממה שהפסידו ואם אין לשלם יבקש לו מחילה וישוב לה' בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו. הרכיל אין לו רפואה אם לא יבקש מחילה ויפייס העולם ולא יעסוק בה כי אם בפשר העולם.
